בין ההגשה האחרונה למבחן הראשון,
תהום של חוסר חשק ורצון ללמוד.
ניצלתי את הזמן המועט ליצור, כי מאוד דיגדג באצבעות.
על הפרק - ה
קייקפופס האופנתיים.
מביך כמה שהם יצאו מכוערים (וכמה חפיסות שוקולד נזרקו בדרך),
והפתעתי את עצמי ברמה חדשה של אילתורים וכמות הפעמים שהלכתי לשכנות לבקש "עוד משהו אחד קטן" בשביל להציל את הכדורים האומללים.
נארזו אחד אחד ביחד עם ברכה אישית וחולקו לחברים הטובים,
שתהיה תקופת מבחנים מתוקה ומוצלחת (ויותר חשוב מכך - שגם יהיה להם טעים!).

כך תמה לה שנה כאן, בטכניון.
לא הייתי מאמינה שזה יעבור -כל כך- מהר.
ואם מותר להגיד - אפילו יותר בקלות ממה שחששתי.
בהצלחה,
קורל